השושלת שלא נגמרת: סיפורה של המשפחה הקיסרית ביפן

המלוכה העתיקה בעולם

יש ביפן משפחה אחת ששמרה על אותו כס במשך אלפי שנים, בזמן שאימפריות שלמות קמו ונפלו סביבה. המשפחה הקיסרית היפנית נחשבת לשושלת השלטת הרציפה והוותיקה בעולם, ולפי המסורת היא נמשכת ברצף אחד עד ימינו. הקיסר הנוכחי, נארוהיטו, הוא לפי הספירה המסורתית הקיסר המאה עשרים ושישה בשושלת אחת ויחידה.

כדי להבין עד כמה זה יוצא דופן, שווה לעצור רגע. בזמן שהמשפחה הזו החזיקה בכס, קמה ונפלה האימפריה הרומית, עלו וירדו שושלות בסין, והעולם המערבי עבר את ימי הביניים, הרנסאנס והמהפכה התעשייתית. ולאורך כל הדרך, ביפן, אותה שושלת המשיכה.

אלה, מראה, חרב ואבן חן

אמאטראסו, אלת השמש שממנה מוצא השושלת הקיסרית לפי המסורת, יוצאת ממערת האבן בקרני אור. הדפס עץ יפני מאת שונסאי טושימאסה, סוף המאה התשע עשרה.

לפי המיתולוגיה היפנית, מקור השושלת אינו אנושי כלל. המסורת מספרת שהמשפחה הקיסרית מוצאה מאלת השמש אמאטראסו (Amaterasu), הדמות המרכזית בדת השינטו. לפי הסיפור, אמאטראסו שלחה את נכדה ניניגי (Ninigi) לרדת אל האדמה ולשלוט ביפן, וממנו נמשך הקו עד לקיסר הראשון האגדי, הקיסר ג'ימו (Jimmu), שלפי המסורת עלה לכס בשנת שש מאות שישים לפני הספירה.

חוקרים בני זמננו רואים בג'ימו דמות אגדית יותר מהיסטורית, אך עצם הסיפור מעניק לשושלת מעמד קדוש. עד היום, בטקס ההכתרה, מקבל הקיסר החדש שלושה חפצים המכונים שלושת אוצרות הקודש: מראה עתיקה, חרב, ואבן חן ירקרקה. שלושת אלה מסמלים את החוכמה, האומץ והרחמים, ולפי האמונה הם הועברו ישירות מאלת השמש עצמה. הם כה מקודשים עד שגם הקיסר עצמו כמעט אינו רואה אותם, והם מוצגים עטופים בטקסים בלבד.

הכס עצמו מכונה כס הכריזנטמה, על שם פרח החרצית בעל שש עשרה עלי הכותרת שהפך לסמל הבית הקיסרי.

כשנשים ישבו על הכס

כאן מגיע פרט שרבים אינם יודעים, והוא קשור ישירות לוויכוח הסוער המתנהל ביפן ממש בימים אלה. בניגוד לתדמית של שושלת גברית לחלוטין, בהיסטוריה של יפן ישבו על הכס גם קיסריות, נשים ששלטו בזכות עצמן ולא כרעיות של קיסר.

לאורך ההיסטוריה כיהנו שמונה קיסריות, בעשר תקופות מלוכה שונות, משום ששתיים מהן עלו לכס פעמיים. חשוב להבחין: מדובר בשליטות אמיתיות שהחזיקו בסמכות הריבונית המלאה, ולא ברעיות המלך שתפקידן היה טקסי בלבד.

הראשונה והבולטת שבהן הייתה הקיסרית סואיקו (Suiko), ששלטה בין השנים חמש מאות תשעים ושלוש ושש מאות עשרים ושמונה, קרוב לשלושים וחמש שנים. תקופתה נחשבת לאחת המכוננות בתולדות יפן. בימיה התקבלה הבודהיזם באופן רשמי, נפתחו יחסים דיפלומטיים עם סין, ונוסחה חוקת שבע עשרה הסעיפים המפורסמת. לצדה פעל כעוצר הנסיך המהולל שוטוקו (Shotoku), אך סואיקו נותרה דמות עצמאית ופעילה מבחינה פוליטית.

אחריה באו קיסריות נוספות שהטביעו חותם. הקיסרית ג'יטו (Jito) הייתה הראשונה שאימצה את מנהג הפרישה מרצון והעברת השלטון בחייה, מנהג שעיצב את דרך הירושה למאות שנים. הקיסריות גנמיי וגנשו (Genmei, Gensho), אם ובתה, הן המקרה היחיד בהיסטוריה היפנית שבו קיסרית ירשה קיסרית, בתקופת נארה המפוארת. הקיסרית קוקן (Koken), ששלטה אף היא פעמיים, נחשבת למקרה יחיד של קיסרית שהייתה גם נזירה בודהיסטית.

שתי הקיסריות האחרונות כיהנו הרבה יותר מאוחר, בתקופת אדו: מיישו (Meisho) במאה השבע עשרה, וגו סאקוראמאצ'י (Go-Sakuramachi) במאה השמונה עשרה, שהייתה האישה האחרונה שישבה על הכס. מאז ועד היום, כבר יותר ממאתיים וחמישים שנה, לא עלתה אישה לכס הכריזנטמה.

המשבר של ימינו

הקיסר נארוהיטו, הקיסר המאה עשרים ושישה של יפן, המכהן מאז שנת אלפיים תשע עשרה. צילום באדיבות ממשלת דרום אפריקה, ברישיון חופשי (CC BY).

וכאן הסיפור ההיסטורי נפגש עם החדשות של ממש. בעשורים האחרונים ניצבת המשפחה הקיסרית בפני בעיה קיומית. החוק היפני הנוכחי אוסר על אישה לרשת את הכס, ובו בזמן המשפחה הולכת ומצטמצמת, בין היתר משום שנסיכה שנישאת לאזרח מן השורה נאלצת לפרוש מהמשפחה הקיסרית ולוותר על מעמדה.

התוצאה מדאיגה. כיום מונה המשפחה הקיסרית כשישה עשר בני משפחה בלבד, ומתוכם רק חמישה גברים, רובם מבוגרים. כל עתיד השושלת נשען למעשה על כתפיו של צעיר אחד, הנסיך היסהיטו (Hisahito), אחיינו של הקיסר, שהוא כבן תשע עשרה. אם לו לא ייוולד בן, השושלת בת אלפי השנים עלולה להיקטע.

הנסיך היסהיטו, היורש הצעיר שעל כתפיו נשען עתיד השושלת כולה. צילום ברישיון חופשי (Creative Commons), מתוך ויקישיתוף.

במקביל, בתו היחידה של הקיסר נארוהיטו, הנסיכה אייקו (Aiko) בת העשרים וארבע, נותרת חסומה מן הכס אך ורק בשל מינה, למרות ההיסטוריה העשירה של קיסריות שלטת ביפן.

הוויכוח הזה בער ביפן ממש בשבועות האחרונים. למרות שסקרים מראים שמעל שבעים אחוז מהציבור היפני תומכים בכך שאישה תוכל לכהן כקיסרית, הפרלמנט היפני החליט להשאיר את האיסור על כנו. במקום לפתוח את הדלת בפני נשים, אושר תיקון חוק המאפשר להחזיר לשושלת צאצאים גברים מענפים של המשפחה שנגרעו ממנה לאחר מלחמת העולם השנייה, ובלבד שהם רווקים ומעל גיל חמש עשרה.

ויש בכך אירוניה מיוחדת. העמדה השמרנית בסוגיה מזוהה עם ראש הממשלה סאנאה טקאיצ'י, שנבחרה באוקטובר אלפיים עשרים וחמש לתפקיד ראש הממשלה הראשונה בתולדות יפן. כך יצא שדווקא האישה הראשונה שהובילה את המדינה היא זו שתומכת בשמירת הכס לגברים בלבד, ומחזקת את הפער בין ההיסטוריה הרחוקה, שבה נשים ישבו על הכס, ובין ההווה שממשיך לחסום אותן ממנו.

לכתבה המלאה בנושא, בעיתון ידיעות אחרונות: לחצו כאן להרחבה

לגעת בהיסטוריה במסע ליפן

מי שמבקר ביפן יכול להתקרב אל הסיפור הזה ולגעת בו כמעט ממש. בטוקיו שוכן הארמון הקיסרי, מוקף חפירי מים וחומות אבן, ובימים מסוימים בשנה נפתחים שעריו לציבור. בקיוטו, בירתה הקדומה של יפן, ניצב הארמון הקיסרי הישן שבו התגוררו הקיסרים במשך מאות שנים, ומטיילים יכולים לשוטט בגניו השלווים. ואולי המקום המרגש מכולם הוא מקדש איסה (Ise), המקדש המרכזי המוקדש לאלת השמש אמאטראסו, שבו שמור על פי האמונה אחד משלושת אוצרות הקודש.

כשעומדים באחד המקומות האלה, קל להרגיש עד כמה ההיסטוריה הזו חיה ונושמת. השושלת שהתחילה, לפי האגדה, מאלת שמש, ושליטות ושליטים שמלכו בה לפני אלף וחמש מאות שנה, אינם רק סיפור מספרי הלימוד. הם חלק מזהותה של יפן עד עצם היום הזה, ומהוויכוח שממלא את כותרות העיתונים גם בשנת אלפיים עשרים ושש.